חרם בקרב בני נוער

חרם בקרב בני נוער

במהלך שרותי במשטרת ישראל כידוע שירתתי במגוון תפקידים. בתפקיד האחרון שלי כראש צוות בילוש של מחלק הנוער ולאחר מכן כרכז מודיעין של מחלק הנוער טיפלתי בהמון עבירות שבהם מעורבים בני נוער. מבחינתי מעבר לעבירות הסמים האלכוהול האלימות ההימורים הגרימות נזק ועוד ועוד ועוד יש עבירה אחת שהיא מבחינתי הכי גרועה מכל העבירות האלה. וזאת עבירת החרם.

חרם חברתי / כיתתי

אני חושב שאין ילד או ילדה שלא עברו בשלב כזה או אחר חרם כלשהו. אבל מה שהיה אז עוד כשאני הייתי ילד זה לא מה שקורה עכשיו בתקופת המדיה. עכשיו החרם תופס תאוצה כמו אש בשדה קוצים ומצליח לשרוף תמיד את המוחרם.

חרם על נערים ונערות באמצעות הרשתות

בזמננו כשאנחנו היינו ילדים החרם היה מוגבל מאוד לחברים קרובים ואולי לחלק מהכיתה. היום לכל כיתה יש פייסבוק כיתתי וווטסאפ כיתתי בנוסף ווטסאפ ופייסבוק של בית הספר ושל הבניין ושל השכונה ושל העיר. בעצם באמצעות הרשתות היום אני יכול להחרים ולפגוע במי שבא לי ואך שבא לי ולעשות נזק יותר מכל מעשה אלימות אחר. לא פעם טיפלתי בארועים שהתחילו בחרם שעשו על ילד או ילדה.

הארוע תמיד מתחיל בזה שהילד המוחרם במקרים מסויימים מתנהג באלימות כלפי כל אחד ואז המורים וההורים לא מבינים למה הילד שלהם מתנהג ככה ומתחילים לחשוב על שיחות פסיכולוגים או על טיפול תרופתי כלשהו. במקרים מסויימים אותו ילד או ילדה מתכנסים בעצמם ובעצם לא מגיבים כמעט לכלום. דבר שבא ליידי ביטוי בירידה בלימודים בחוסר רצון ללכת לארועים של הכיתה ובחוסר רצון להיות עם המשפחה. הרצון היחידי שלהם זה להסתגר בחדר ולהיות במחשב.

חרם גורם להידרדרות בלימודים

במקרים נוספים החרם גורם לילד או ילדה להדרדר ולהתחיל לשתות אלכוהול או להשתמש בסמים או להסתובב בחברת נערים שלא תורמים לו דברים טובים אלה רק דברים רעים.
לצערי יש ילדים שלא עומדים בלחץ החברתי שהחרם מביא אותם ואז גם מגיעים לדבר הנורא מכל. וזה להתאבדות. החרם חזק מידי והעלבון קשה ההורים לא שמים לב לסימנים והמורים חושבים שהילד סתם עושה את עצמו. אותו ילד או ילדה מרגישים בשבלב מסויים לבד בעולם ואין להם איפה לשים את הראש ולקבל ליטוף. גם החברים הקרובים בדרך כלל משתפים פעולה עם החרם.

אותו נער מוצא פיתרון מהיר ומיותר. אני תמיד ראתי באחריות הורית את הדבר בראשון והעיקרי ביחסי הורים ילדים. בכל התחקורים שעשיתי הורים לא שמו לב לשום סימן הזהרה ותמיד האשימו את בית הספר. כמובן שבית הספר גם צריך לשים לב לסימנים אבל בסופו של יום האחריות היא של ההורים.

הורים יקרים זה התפקיד שלכם להתחיל להסתכל על הילד שלכם מהיום שנולד ולקחת אחריות. שימו לב ואם צריך תלמדו שפת גוף. יש הרבה סימנים שאת חלקם מניתי כאן כסימנים שצריך לבדוק. לא כל דבר זה לחץ ומנורת הזהרה אבל כן לשים עין.
כמו שכולנו יודעים לא תמיד הנוער מודע למעשיו. בהרצאות שאני עושה חלק גדול מהנוער וההורים בכלל לא מודעים לחלק גדול מהדברים שאני אומר. לכן כאן המקום ללמוד לפתוח את העניים. אל תגידו לי זה לא יקרה.

אל תגידו!

אל תגידו זה גיל ההתבגרות
אל תגידו לכל ילד זה קורה
אל תגידו הצבא יתקן אותו
אל תגידו רטלין פותר את הבעיה
אל תגידו גם אנחנו עברנו את זה
אל תגידו אף אחד לא מת מיזה כי כן
וכן תפנו אלי לשאלות ובעיות ולכל מה שבעניין ומעבר לו.
תזכרו תמיד שהילד שלכם בידיים שלכם

ידע זה כוח 0507776930

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב email
שתפו במייל
שיתוף ב whatsapp
שתפו בוואטסאפ

תשאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

סגירת תפריט